פינוק מטריף


לרכישת כרטיסים

"פינוק מטריף"

קומדיה רומנטית

 מאת: אמיל אז'ר

נוסח עברי, עיבוד וביצוע:

ניקו ניתאי

 

הצגת יחיד של השחקן ניקו ניתאי. מעל 800 הצגות!
פקיד זוטר בפאריז, מגדל בביתו פיתון על מנת להתגבר על בדידותו, ומנהל רומן סוער עם מדמואזל כושית במעלית של חברת הסטטיסטיקה.

"..טבעי מאוד להרגיש בודד בצפיפות של פריז הגדולה עם עשרה מיליון אובדים סביבך..." כך מתבטא דודן (בן-דוד) הגיבור – האנטי גיבור של אמיל אז'אר ביצירתו "פינוק מטריף".

 מר דודן הוא פרט קטן בתוך אוכלוסיה גדולה, פרט חסר חשיבות סטטיסטית אפילו כלפי עצמו, כיוון שהוא עובד כפקיד בסטטיסטיקה. כתוצר צייתני של שטיפת מוח ענפה ומשוכללת, דודן מיצג את הבינוניות המושלמת של חברת השפע הצרכנית הישגית, המספקת לאוכלוסיית ה"אובדים" את כל השירותים והפינוקים האפשריים, מלבד המגע האנושי".

 דודן, ילד הטיפוחים של הקדמה, מגלה שלמרות מבצר הביטחונות שהוא בנה בעמל רב סביבו, עדיין לא הצליח לבטח את עצמו נגד הבדידות וחוסר האהבה. ואז הוא משנה את חייו באורח מהפכני וממלא את מגוריו הריקים בנוכחות של פיתון, וגם מתחיל לטפל בו ולהגן עליו.

מאותו רגע הוא רשאי לזקוף לחשבון הפיתונים את האדישות הסביבתית ואת חוסר היחס האנושי.

 מאחר שהפיתון הוא שריד עתיק יומין שלא נכנע לפלאי הטכנולוגיה, דודן מתחיל להתייחס אל עצמו כאל אדם החי במחתרת. כמו "כל אדם" בן זמננו – מצחיק ומגוחך, הוא עובר  דרך כל המוסדות (דת, פוליטיקה, משטרה, בירוקרטיה, פסיכולוגיה וכמובן – זנות), על מנת לסנגר על הפיתון שלו הוא מחפש שותפים תומכים למאבק. כבת ברית טבעית מופיעה מדמואזל דרייפוס. הוא מתאהב בה, ומתחיל להקים מגדל שלם של תוכניות לפי כל הכללים של "איך להצליח בחיים ובחברה".

 למראית עין זהו סיפור אהבה פשוט, אך דודן מנסה לנהל אותו לפי נתונים סטטיסטיים בדוקים. ניסיונותיו מצחיקים ונוגים בעת ובעונה אחת ולבסוף החולשות האנושיות משתלטות על כל השכלולים והחישובים.

הגדרה: פיתון (משם הנחש האגדי "פיתון" במיתולוגיה היוונית, שנהרג בידי אפולון) סוג של נחשים לא ארסיים, רובם גדולים מאד. הפיתון חונק את טרפו ע"י כך שהוא כורך עצמו סביבו. מזונו – יונקים קטנים.

 

מין הביקורות:

 "ניתאי נהנה בעליל מן הסיטואציה שבסיפור ומן העמדה של שחקן יחיד הסובב בין הקהל...בעזרת הפיתון הוא עורך את המסע אל בני האדם ובעצם אל עצמו. הסיטואציה עצמה מאפשרת הרבה משפטים שנונים על יחסי האנשים בינם לבין עצמם, כשגם המין כצפוי משחק תפקיד לא קטן ומאפשר הומור מטורף".

[מיכאל הנדלזץ, הארץ]

 "נאמן לדרכו, מעלה ניתאי ערבי יחיד בחלל קטן, כאשר הצופים מקיפים אותו, דרך לגיטמית שעל נעימתה האישית אף שורה חן מסוים. 'פינוק מטריף' הוא סיפור אנושי מאוד, הכתוב באירוניה דקה ובראווה נוקבת שאינה חסרה אף חוט של הומור. ניתאי מגיש סיפור זה בחן רב ובדרך בלתי אמצעית...הגשה דיסקרטית, אינטימית ואף אינטליגנטית של סיפור.

זהו ערב נעים...של שחקן הנהנה מהחומר שהוא מגיש ואשר לעיתים קרובות אף עולה בידו לשתף את קהלו בהנאה זו. ערב מהנה ".

[אליקים ירון, מעריב]

 "ניתאי מגיש את החומר בגמישות, בהדגשת הצד ההומוריסטי"

[בועז עברון, ידיעות אחרונות]

 "הסיפור מוגש בהומור מקסים ומעודן...זהו בהחלט בידור טוב".

[מנדל קוחנסקי, ג'רוסלם פוסט]

לתחילת הדף